פסק-דין בתיק רע"א 6871-12-13

1.         עניינו של פסק דין זה בבר"ע על החלטת בית משפט השלום בירושלים מ-24.11.13 בת.א. 2946/09.      

2.         ביסוד הבר"ע עומד מינוי מומחית בתחום הפסיכיאטריה בנוסף למומחה שנתן חוות דעת בתחום זה. המינוי האמור נעשה לאחר שנסתיימו שמיעת הראיות והגשת הסיכומים.

3.         אסקור להלן את השתלשלות העניינים שהובילה לבר"ע דנן ולאחר מכן תבוא ההכרעה והנמקתה.

4.         המשיבה, ילידת 1957, נפגעה בתאונת דרכים ב-31.10.07.

5.         במסגרת ההליכים בתביעתה מונו מומחים בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה. המומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע בחוות דעתו כי למשיבה נותרה נכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור 5% בגין התאונה.

6.         משלא הושגה פשרה, נשמעו ראיות והוגשו סיכומים.

7.         בין הראיות שהובאו נכללו מסמכים מענף נכות כללית במל"ל, אשר עולה מהם כי למשיבה נקבעה שם נכות בתחום האורטופדי וכי בנוסף לכך נקבעה לה נכות פסיכיאטרית בשיעור 30%. כמקובל שם, הנכויות נקבעו מבלי להתייחס לשאלת מקורן (האם הן עקב תאונת הדרכים הנדונה או ממקור אחר).

8.         בשלב שבו נפנה בית המשפט לכתוב את פסק הדין, ניתנה על ידיו (ב-17.9.13) החלטה כדלקמן:

"להלן שאלת הבהרה מטעם בית המשפט, המופנית ל[מומחה הפסיכיאטר]:

בחוות דעתך מיום 18.2.2010, קבעת כי חלה החמרה בתגובה הדיכאונית בעקבות התאונה אך לא ציינת האם הייתה לתובעת נכות קודם לתאונה ואם כן מה היה שיעורה. הינך מתבקש להבהיר האם יש לתובעת נכות שאינה קשורה לתאונה ומה שיעורה לעומת הנכות שהיא תוצאה של התאונה".

9.         במענה לאותה שאלה נמסר ע"י אשת המומחה, כי המומחה אינו בקו הבריאות ולכן לא יוכל להשיב לשאלה.

10.       בעקבות התשובה הנ"ל התקיים ב-13.10.13 דיון, אשר במסגרתו הוצעו הצעות שונות לגבי הסיטואציה שנוצרה.

11.       משהתברר כי אין הסכמה, ניתנה ההחלטה שביסוד הבר"ע, אשר במסגרתה מונתה מומחית נוספת בתחום הפסיכיאטריה וניתנו לה הוראות כדלהלן:

"המומחית תעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה על ידי בעלי הדין, תבדוק את התובעת ותקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, בתחום הנפשי, הן לפני התאונה והן עקב תאונת הדרכים נושא התובענה . מובהר בזאת כי ככל שקיימת נכות, תציין המומחית את שיעור הנכות הכוללת של התובעת. במידה וחלק מן הנכות היא עקב התאונה, תציין את החלק שנגרם עקב התאונה" (ההדגשות במקור - ר.י.).

12.       מכאן הבר"ע דנן.

13.       המבקשים טוענים בבר"ע כי לנוכח מכלול הנסיבות יש לבטל את המינוי האמור ולקבוע כי נכותה הנפשית הכוללת של המשיבה (הן בגין התאונה והן עובר לה) היא בשיעור כולל של 5%. למקרה שעמדה זו לא תתקבל, טוענים המבקשים כי יש לקבוע שהמומחית הנוספת תתייחס רק לשאלת הנכות הקודמת שאינה בגין התאונה, תוך שלעניין הנכות שבגין התאונה על בית המשפט קמא לפעול בעקבות חוות הדעת של המומחה הראשון, דהיינו: לצאת מנקודת מוצא שהנכות היא בשיעור 5%.

14.       עמדת המשיבה היא כי יש להותיר את ההחלטה שביסוד הבר"ע בעינה.

15.       משהועברה הבר"ע לטיפולי ציינתי כי "נראה שבידי הצדדים להגיע להסכמות מתאימות לגבי המצב שבו מצוי ההליך, ללא צורך בהליכים משפטיים נוספים", אך למקרה שיישאר צורך בכך, נקבע דיון מקדמי (החלטה מ-5.1.14).

16.       בדיון הנ"ל נעשה ניסיון נוסף להביא את הצדדים להסכמה והוסכם במסגרתו כי "ככל שלא תהיה הסכמה שתייתר את הצורך להכריע בבר"ע, מוסכם שבית המשפט ידון בבר"ע כבערעור על יסוד הבקשה ותשובה שתגיש המשיבה...".